איך אפשר גם וגם...
אלה מבניכם שמחפשים ללמוד בשנה הקרובה בטח מכירים את סימפטום "דכדכת הקיץ המצויה"...איך עושים את כל הגם וגם הזה? גם לומדים משהו משמעותי שאוהבים ורוצים להשקיע בו, גם עובדים, גם הורים, או הורה...בקיצור המון גם וגמים...אז יש כזה שריר במערכת האנושית שלנו שכשהוא מזהה משהו אמיתי ונוגע עמוק אנחנו מצליחים להפוך לקוסמים שפיצים שמצליחים לגייס את המשאבים שלנו ולהיות מה שמלכתחילה נועדנו לו –להיות בגם וגם...
אבל רגע ברצינות, למה שלא תעשו תכנית ערב, לאנשים עובדים? למה לא תעשו תכנית לנשים בלבד שגם נשים חרדיות יוכלו ללמד אצלכם? למה לא תעשו תכנית מקוצרת לאלה שרוצים רק כלים? או אולי, למה שלא תעשו תכנית בוקר עד הצהרים ל....
אז ככה, האמת היא שאנחנו לא סתם מקשים. יש רציונל למבנה הזה. כשבנינו את התכנית היה חשוב לנו גם להנכיח בפרק זמן קצר יחסי את מה שעובר על משתתפים בקבוצות, אלו שפעם אתם תנחו אותם...זו חוויה אינטנסיבית ומאתגרת רגשית, קורים בתוכה המון דברים שאפשר להבין אותם רק כאשר חווים את זה באמת –ללמוד דרך פילטרים נינוחים בתנאי מעבדה לאוו דווקא משרת את רכישת המקצוע הזה .walk the talk הוא אמנם ביטוי שחוק אבל עדין אמיתי כי כשאנחנו באים לעבודה אנחנו לפעמים מגיעים אחרי שעות ארוכות של גם ועוד משהו אחר, ועדין אנחנו מגיעים מתוך קשב נוכחות וסקרנות למתחולל-זה כלי העבודה שלנו, וכשאנחנו באים להנחות הוא צריך לבוא אתנו...את המונחים שלנו פחות צריך לעניין מה השעה המדויקת לנו שבה אנחנו הכי טובים בעבודה שלנו...
לרובינו אין את הפריבילגיה בשלבי חיים מתקדמים רק ללמוד. אורח החיים של כל מי שעוסק בנפש האדם והתפתחותו הוא אורח חיים של למידה מתמשכת, של השראה ממקורות רבים להעמקה, של הדרכה אישית ומקצועית...נכון, זה לא תמיד נוח לנו...
חשוב מאוד וממש נכון להיערך ללימודים האלה, לפנות זמן פנימה והחוצה ולדאוג לעצמכם תוך כדי...
אז כן אפשר למצוא אצלנו גם מפרנסים, הורים, הורים חד-הוריים, עובדים, אנשי קריירה, בשינויי קריירה, נשים וגברים בקשת אנושית רחבה שהמשותף לכולם שהם באים! באים כדי לחפש יעד ומשמעות לחייהם ולעבודתם, באים כי הם אוהבים אנשים וכנראה גם קצת את עצמם כי זו השקעה אמיתית ולטווח ארוך.