בחיקו של אגם יש נס
מפגשים עם הנפש לאורו של ארכיטיפ האגם
ריטריט בשילוב הפרקטיקה היונגיאנית דמיון פעיל
ובשילוב אומנויות, הגות, כתיבה, צבע ותנועה אותנטית
רקע:
ג'וזף קמפבל היטיב במיוחד להסביר לנו את הזיקה והמתח המתקיימים בתוכנו סביב היותנו פרט אך בו בעת גם עולם אינסופי ללא גבולות של זמן או מקום.
המיתוס כך הוא אמר, " המיתוס הוא הפתח הסודי שדרכו זורמות האנרגיות הבלתי-נדלות של היקום כדי למצוא את ביטוין בתרבויות האנושיות. "המיתוס כך הוא אמר הינו בסיס, טבעת קסמים היכולה לגעת במרכזים היצירתיים העמוקים בנפש האדם ולעורר בהם השראה-"כשם שטיפה קטנה מכילה את טעמו של האוקיינוס, וביצת פרעוש את סוד החיים כולו. שכן סמלי המיתולוגיה אינם מיוצרים; אי אפשר להשליט בהם סדר, לא להמציאם ולא לדכאם לצמיתות. הם תוצרים ספונטניים של הנפש, ובכל אחד מהם שמור בשלמותו זרע העוצמה של המקור ממנו נבע" (ג'וזף קמפבל, על המונומיתוס מתוך הגיבור בעל אל הפנים).
בימים אלו, כאשר הכל סביבנו נשחק עד דק, שאנחנו מתכווצים עוד ועוד אל מול החסך בעוגנים איתנים זהו זמן מתאים לחזור להמלצותיו של קארל יונג ולשוב אל מקורות ההשראה לקיומנו האנושי בעולם; אל המקור ממנו נובעים הסמלים של המונומיתוס שאנחנו, שם שמור בשלימותו העצמי הזה שהננו עוד לפני שהכל קרה.
בריטריט הפעם, נשתקע בחיקו של ארכיטיפ האגם ונשאף ליצור מרחב בטוח, יצירתי המאפשר לנו לפגוש ולחקור את עולמינו הפנימי. נעשה זאת תוך שימוש בסמליות החזקה של ארכיטיפ האגם על קטביו תוך התערסלות בהשתקפותנו המביטה בנו ממימיו של אגם התודעה.
מטרות הסדנה:
-
להקל על חקר עצמי באמצעות יצירה ומקורות השראה חדשים
-
לעודד הבעה, תנועה וביטוי יצירתיים ככלים לפרימת כובד השחיקה
-
להתעשר מעולמות פואטיים האצורים במעמקי היותנו המלא
-
ליצור ולהגות במעגל אנושי תומך
עם מה נפגש בסדנה:
-
בעולם המיתוס והחלימה שבכתביו של ג'וזף קמפבל דרך טבעו הכפול של האגם, סמליותו וחשיבותו המכיילת 'בגופנפש שבנו'
-
היכרות עם דמיון פעיל 'כסוכן שינוי'
-
תנועה אותנטית, "שהגוף זוכר אגם"
-
מושגים מתוך הפסיכולוגיה האנליטית היונגיאנית והקשרם לגופי מים וחלקי נפש
-
יצירה בשילוב אומנויות פלסטיות והדפס
-
'סמלים משפת האגם'; איך משתמשים בהם להעמקת חיבור אישי, בינאישי וחברתי
קהל היעד:
מטפלים, מנחים, אנשי חינוך, רפואה ואומנויות שמתעניינים בעבודה אישית, יצירה, תנועה וחקר העצמי, וכמובן סקרנים לחבור מקרוב אל הפרקטיקה היונגיאנית של דמיון פעיל על צורותיו השונות.
מסגרת הסדנה:
סדנה בת 3 ימים המשלבת התנסויות חווייתיות, עבודה אישית, הגות ולמידה
איך יראה היום שלנו:
-
נתחיל את היום במדיטציה ותנועה רכה, זמן לתיעוד החלימה
-
נמשיך לשני סשנים עיקריים בין ארוחת הבוקר לצוהריים ובין הצוהריים לערב
-
בערב ניפגש לשיחה, הרהור ולימוד משותף
-
נאפשר זמנים למנוחה, הליכה בטבע, בהייה בכוכבים ורפלקציה
וקצת עלי:
מילי שטוקפיש-פסיכותרפיסטית בגישת האנליזה היונגיאנית, מייסדת ומנהלת המרכז הישראלי להנחיה אינטגרטיבית בקבוצות המציע בית לאנשים המבקשים לעצמם מקום בטוח לחיפוש, תהיה, הכשרה וגילום להיותם האישי והמקצועי השלם. מילי לומדת, חיה, מטפלת ומתרגלת את גישת האנליזה היונגיאנית עם פרטים ובקבוצות. עוסקת ביצירה, חקירה והנחלת הזיקה בין תהליכים יצירתיים ותהליכים טרנספורמטיביים.
מתי:
בין התאריכים 11-13 בדצמבר 2025
איפה:
זוהר בדשא קיבוץ דליה
עלויות:
העלות כוללת הנחייה, לינה וכלכלה מליאה לכל ימי הריטריט
-
לאדם בחדר יחיד- (סה"כ 5 חדרי יחיד) אזל
הרשמה מוקדמת עד התאריך 30/9/2025 - 3700 ש"ח
-
לאדם בחדר זוגי
הרשמה מוקדמת עד התאריך 30/9/2025 - 3000 ש"ח
-
לאדם בחדרים משותפים/בקתות-
הרשמה מוקדמת עד התאריך 30/9/2025 - 3250 ש"ח
הרשמה מאוחרת עד התאריך 11/11/2025 - 3550 ש"ח
בחירת החדרים תהיה על בסיס סדר ההרשמה
-
תנאי התשלום:
600 ₪ במועד ההרשמה
והיתרה בשלושה תשלומים שווים עד ה-30/11/2025
-
איך ניתן לשלם ולהרשם:
באפליקציית paybox לטלפון של מילי:050-5621283 או בהעברה בנקאית: לבנק מזרחי, סניף 561, לחשבון 101038 על שם מילי שטוקפיש. בכל אמצעי תשלום בשורת הפירוט אנא כתבו: "תשלום עבור ריטריט האגם 2025". המועד המאוחר ביותר לתשלום בתשלומים הינו 11/11/2025.
החזרים בגין ביטולים:
במידה ונאלץ לבטל את הריטריט עקב המצב הביטחוני יוחזר התשלום במלואו. לביטולים נוספים: החזר מלא עד ה-11/11/2025 לאחר מכן על בסיס מילוי המקום.
_3.jpg)
סטודיו פתוח
"ייתכן שהלא מודע שלי מצייר דמות שאיננה אני, אך היא עומדת על התממשותה בתוכי"
ק.ג. יונג
יש משהו בזמן הזה של הסטודיו הפתוח שהוא כמו זמן של חלום רק בעירות...אני משערת שלכולנו יש מושג על המצב הזה שמשהו בתוכנו שב וחוזר בתוכו על עצמו: אותם דפוסים, אותן מחשבות ואותן תגובות...כאלה, שלא אליהן אנחנו מקווים. וכן אנחנו תמיד יכולים לחזור ולשאול איך היחסים שלי עם אימא או אבא יצרו את זה או, ברוב המקרים איך הם לא יצרו את זה, אבל באמת, זה הדבר שישחרר אותנו ויצמיח בתוכנו כיוונים רצויים??
לדעתי יש בתוכנו יותר ממה שמישהו נתן לנו או לא נתן לנו כשהיינו קטנים או אפילו גדולים... וזה הדבר הפנימי הזה, המיתוס המסתורי שלאורו אנחנו חיים את חיינו, מיתוס שחלקים ממנו מתגלים לנו בחלימה, ביצירה ובמעשה האהבה והזוגיות-
אמממ...אבל לכל החלימה היצירה והאהבה האלה יש חמקמקות שמשטה בנו לעיתים; אנחנו מחויבים לקחת ברצינות את חומרי הדמיון שלנו, את חומרי התת מודע המופיעים כדימויים. ומה זה אומר לקחת אותם ברצינות? ...הנה סיפור על חלום קטן שנלקח ברצינות:
גבר כבן 40, איש שצלחה דרכו המקצועית אך חייו האישיים היו רוויי אסונות עד שהרגיש שכוחותיו אוזלים לו מביא לטיפול שבריר של חלום, בחלום נאמר לו שהוא רק צריך לזכור את ה-lunghtfish ...לאחר ברור קצר הבינו המטופל והמטפל שהם אינם מוצאים כל קשר של האיש לדג כזה ויותר מכך, אפילו לא ידעו אם יש דג כזה במציאות....
במהלך השבוע התקשר המטפל לחוקר ימי שמנהל את אחד מהאקווריומים הגדולים במדינה וסיפר לו את הסיפור של החלום ושאל אם יש לו אינפורמציה לתת לו. החוקר השיב לו שבמקרה לראשונה מזה שנים יש להם במעבדות שלהם דוגמא לדג הזה והוסיף ואמר שזהו הדג היחיד שהוא מכיר שבעתות יובש מתחפר בקרקעית הים ושב לתחייה ברגע שהמים שבים...הרבה מחשבות ניתן לחשוב על התופעה הזו אבל לא ניתן להתעלם מהריפוי שהדג המוכשר הזה הביא למטופל שהיה בספק לגבי כוחותיו לשרוד.
נכון, לא כולנו באנליזה ובטח שלא כולנו אדוקים בלפגוש את החלומות שלנו ולקבל תרופות כל כך מדויקות באופן רציף...
אז מה עוד אפשר לעשות? בואו ליצור בכל רגע שמתאים לכם כי היצירה גם היא מביאה אותנו קרוב לאותו בית מרקחת מפואר ששיגר את ה-lungfish.
בסופו של דבר הדמות שעומדת על התממשותה בתוכנו מגיחה, השאלה רק האם נטיב לסלול עבורה את הדרך.
אז מה זה "סטודיו פתוח"?
הסטודיו הפתוח אצלנו הוא מרחב וזמן שבו אנחנו נותנים לעצמינו לשים לב למה שחי בתוכנו, למה שמבקש לעצמו הבהרה ואולי הדרכה פנימית חדשה; לא משומשת, לא כזאת שכבר חשבנו לעצמינו אלא הדרכה שמגיעה מאותו מקום שסולל את נרטיב חיי, או אם תרצו את המיתוס הפנימי הזה שאני חיה לאורו. לפעמים מה שחי בתוכי בא לידי ביטוי רק בתחושת גוף צפופה; כשאני לוקחת אותה ברצינות כחומר נפשי-רגשי-נשמתי ונעה אותה ומציירת מתוכה נפרס בי עולם עם טופוגרפיה חדשה, דרך שממנה אני מצליחה להבין משהו חדש על עצמי ועל מה כרגע חי בתוכי.
איך זה קורה בפועל?
ראשית זה מפגש שבאים אליו, להיות בו עם עצמי ועם עוד אחרים כמוני שמחפשים בצורות שונות משמעות ויעד בחייהם. ואז לפני שאנחנו מדברים על זה אנחנו קודם כל מקשיבים למה שחי בתוכנו כרגע בעזרת הגוף, התנועה או המדיטציה. ואז אנחנו מציירים את זה-לוקחים עם זה הפסקה- חוזרים עם היצירות שיצרנו למעגל ומספרים מה קרה לנו מתוך התופעות הוויזואליות שמגיחות מהיצירות שלנו. ומתוך השיח התופעתי שלפעמים יכול להיות מקופל בקיפול של נייר שמתיישר ומציע כיוון חדש, או מתוך משיכה של צבע או מתוך מבנה של גוף בחימר שנוטה קדימה על פניו בכל פעם מחדש...עד שנותנים לו תמיכה של עוד חומר בגב....
אז כן, בהתחלה זה קצת חמקמק אבל הפואטיקה שיש בחומר, באיכות הקו, בצבעים, ובתשומת הלב שאנחנו נותנים אליהם כל כך חזקה שהיא יודעת ללמד אותנו את רזי בינת-המחשבות החדשות.
התשובות שמתקבלות סביב סוגיות חיים כל כך מפתיעות ובעיקר בעיקר פשוטות, אפשריות וטבעיות שזה מרגיש כמו שהתשובה התקבלה בעת ובעונה אחת מתוכנו ומליבו העמוק של העולם כולו.
למי זה מתאים?
מטפלים, מנחי קבוצות, מתעניינים במסלול שמבקשים להכיר וכל מי שמבקש לעצמו רגע של בוננות והתפתחות.



