פוסט- על ביבליותרפיה והנחיית קבוצות
דפנה שלם

למה הנחיית קבוצות יוצאת כל כך נשכרת משילוב של ביבליותרפיה בהנחייה?

חלק גדול ממלאכת הביבליותרפיה נעשה בקבוצות ואנשים, במיוחד כשהם בקבוצות, הם יצורים מורכבים. יש משהו בקבוצה, שמזכיר לנו את הקבוצה הראשונה, שהשתייכנו אליה – המשפחה. בראש הקבוצה עומד מנחה או שניים והם, ירצו או לא, מקבלים את תפקיד ההורים במשפחה מרובת האחים. יש קבוצות, שמתמקדות במשימה מסוימת ויש קבוצות שמתמקדות ביחסים. אלו וגם אלו יעסקו ביחסים. כשם שבמשפחה קשה מאד לצאת מהתפקיד שהוענק לך או אפילו שפשוט היה פנוי במשפחה, כך גם בקבוצה. מהר מאד מתקבעים תפקידים בקבוצה. יש את זה שתופס מקום מרכזי של הנהגה ואם לא יהיה לו אותו, יאבק עד להשגתו. יש את זו, ששותקת ומחכה שיפנו אליה. יש את אלו, שמאמינים שתפקידם הוא להשרות רוגע ואווירה של הסכמה ואחידות בקבוצה. יש מי שבלי יצירת דרמה, הוא מאבד עניין בקבוצה. וכולם, כולם רוצים שהמנחה יתייחס אליהם ויראה אותם. וכן, יש גם את המשימה המוצהרת של הקבוצה ומידי פעם כולם, כולל המנחים, בודקים אם הם בכיוון או שהלכו לאיבוד בסבך היחסים.
ויש גם את הביבליותרפיה – הטקסט החיצוני או הפנימי, שמנסה להעביר את כל המארג האנושי המסובך הזה טרנספורמציה מטפורית ובכך מקל על השיח המורכב. ההקלה מתרחשת כי קשה למשתתפים להכיר ולדבר על תפקידיהם בקבוצה. קשה להם גם לתת התייחסות אותנטית למשל לאותו משתתף, שקשה להם לסבול את טון דיבורו או את הנושאים, שהוא בוחר לדבר עליהם או לתת ביטוי לתחרות, שתמיד מתפתחת בקבוצות. להעביר את השיח למישור מטפורי ע"י טקסט מקל על המשתתפים להתחיל לגעת בנושאים האלו ואולי בהמשך יוכלו גם לגעת בהם ישירות.
חלקנו מחונכים לקבל אנשים כמו שהם או אם קשה לנו איתם – להסתיר את רגשותינו מתוך ההנחה שאנשים לא משתנים. הנחת היסוד של טיפול קבוצתי היא שאנשים כן משתנים, אבל שזהו תהליך שדורש תנאים ולוקח זמן. בהנחת היסוד הזו מאמין בדרך כלל רק המנחה ועליו ההוכחה. קבוצה שתוכל להאמין שהחברים בה יכולים להשתנות ובכוחם לסייע לעצמם וגם לאחרים לעשות את התהליך, זו קבוצה שתוכל לשאת את דרך הכנות והפתיחות הנדרשת. ואולי התהליך הוא הפוך וכנות ופתיחות יביאו בסופו של דבר למצע הלא פשוט הנדרש כדי להתחיל להשתנות.
כך או כך, הביבליותרפיה מרככת לנו את המסע הקשה הזה בהציעה לנו תמונת מציאות אלטרנטיבית. תמונת המציאות האלטרנטיבית מתרחשת במקום דמיוני עם אנשים דמיוניים. יש שם רגשות דמיוניים ופתרונות דמיוניים לסכסוכים דמיוניים. התמונה הזו המתגלה לנו בשיר או בסיפור פועלת את פעולתה על הנפש באמצעות פתיחת מעברים לאזורים חסומים. היא מאפשרת לנו לבחון נתיבים שלא היינו מודעים להם ולנסות ליישמם בחיים שלנו.
הביבליותרפיה מאפשרת לנו גם כר להשלכות. כשאנחנו מדמיינים את תכונות האופי ונסיבות החיים של דמות פיקטיבית שביצירה הספרותית לא ניתן עליה את כל המידע, אנחנו מבינים בסופו של דבר שהשלכנו לשם פיסות מנפשנו, מתפיסת עולמנו ומאותם הנחות יסוד, שלעיתים נעלמות גם מהידיעה שלנו. כשאנחנו מתבוננים, באמצעות ההנחיה, בהשלכות שלנו, אנחנו לומדים משהו חדש על עצמנו ויכולים לגשת לבעיות ולדילמות של היום יום באופן רענן ולמצוא זוויות אחרות למוכר ולידוע. ושם, שם טמונים זרעי השינוי.
וניסח זאת קפקא במכתביו בדרכו הייחודית - "ספר צריך להיות גרזן המבקע את הים הקפוא שבתוכנו"

© ICgroups| המרכז הישראלי להנחיה אינטגרטיבית בקבוצות  |   www.icgroups.co.il  |   info@icgroups.co.il | 050- 5621283  |    המכללה האקדמית מכון וינגייט